אביזוהר נ' אייזן, עו"ד

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית, כך שמועד הגשתם יחול כ- 30 יום מהיום שבו תאפשר המשיבה למבקש לעיין בכל המסמכים שבתצהיר גילוי המסמכים מטעמה.

המבקש מפנה להחלטת בית משפט מיום 22.1.12 בה ניתן צו גילוי מסמכים הדדי וצו תשובות לשאלון עד ליום 17.2.12. בהתאם לכך נקבע כי על המבקש להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.5.12.

לטענת המבקש, המשיבה איננה מאפשרת לו לעיין במסמכים שבתצהיר גילוי מסמכים מטעמה ולכן הנו מנוע מלהגיש תצהירי עדות ראשית. המבקש דורש כי תינתן החלטה המורה למשיבה לאפשר למבקש לעיין במסמכים שבתצהיר גילוי המסמכים מטעמה.

המשיבה בתגובתה טוענת כי דין הבקשה להדחות, כיוון שאין הצדקה למתן ארכה בהעדר נימוקים המצדיקים אותה.

לשיטתה אין קשר בין הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש לבין הבקשה לעיון במסמכים.

המשיבה טוענת כי החלטת בית המשפט מיום 19.1.12 ניתנה במעמד הצדדים . המבקש לא התנה את הגשת תצהירו בעיון במסמכים ולא הועלו כל הסתייגויות.

לשיטת המשיבה ידע המבקש כבר במועד מתן החלטת בימ"ש הנ"ל, כי למשיבה זכות עיכבון על המסמכים ו/או התניית העיון בהם, בהפקדת ערובה להבטחת שכר טרחתה.

המבקש בתשובתו טוען כי עצם הגשת בקשה לעיון במסמכי המשיבה מקימה "מטבע הדברים" , את הגשת תצהיר העדות הראשית מטעם המבקש. לכן לשיטתו קיימת הצדקה שבדין להארכת המועד להגשת התצהיר.

עוד טוען המבקש כי טיעוניו נתמכים בהוראת תקנות סדר הדין האזרחי לפיהן לשיטתו קודם מסיימים את ההליכים המקדמיים ורק אז מגישים תצהירים.

דיון:

בין המבקש, לקוחה לשעבר של המשיבה, עורכת דין במקצועה, מתנהלות בבימ"ש דכאן תביעות הדדיות בנוגע לתשלום שכר טרחה ורשלנות הנטענת כנגד עורכת הדין.

במסגרת תביעה אותה הגיש המבקש, הוגשה בקשה למתן צו גילוי מסמכים , ובקשה למתן צו עיון במסמכי המשיבה, לפני הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש ולחילופין לדחות את מועד הגשת התצהיר עד לאחר קבלת מסמכי הנתבעת לעיונו.

הפסיקה קבעה את הצורך באיזון בין זכות העיכבון לה היא זכאית כעורכת דין, לבין זכות העיון במסמכים בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבר"ע 4733/06 עו"ד דב עצמון נ' גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ וע"א 790/85 רשות שדות התעופה בישראל נ' ד"ר גרוס פ"די מד(3).

אין חולק, כי כל המסמכים שלגביהם נטען לקיומה של זכות עיון התקבלו אצל המשיבה במסגרת יחסי עו"ד לקוח.

המבקש טוען לחיוב המשיבה בגילוי ועיון במסמכים ומפנה למספר מסמכים שלשיטתו הינם מסמכים שנוגעים למבקש ולכן לא קיימת לגביהם זכות עיכבון. עוד הוא מפנה להסכמים שקשורים לקרקע נשוא הסכסוך וטוען כי "אולי ניתן להגדירם כמסמכי הלקוח אך הם לא הגיעו לידי המשיבה עקב שירותה ללקוח".

לאחר עיון בטענות הצדדים , שוכנעתי כי אכן מדובר במסמכים שנכנסים בגדר סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961. הבקשה הינה לעיון במסכמים אותם גילתה המשיבה בתצהירה, ושממילא נמסרו לה על ידי המבקש.

אי לכך ולאור ההלכה הפסוקה ולצורך יצירת איזון בין זכות העיכבון השמורה למשיבה לבין חובתה לקיים את הוראות בית המשפט, אני מורה, שב"כ המבקש יעיין במסמכים במשרדה של המשיבה, ואלה לא יימסרו לחזקתו, תוך תאום מועד מוסכם בתוך 7 ימים מהיום, ותצהירי המבקש יוגשו עד ליום 1.7.12

אציין, כי כטענת המשיבה, היה על המבקש להגיש בקשה זו זמן רב טרם המועד שנקבע להגשת תצהיריו.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.